פותחים היסטוריה- רסיסים משאירים צלקות

This episode of "Poteachim Historiyim" discusses the events of Kristallnacht, also known as the Night of Broken Glass, which took place in November 1938. It was a pogrom against Jews in Germany and Austria, where their synagogues, homes, and businesses were destroyed. The Nazis used an incident in Paris as an excuse to carry out this organized attack. Many Germans were faced with a moral dilemma of whether to help or ignore the suffering of Jews. Some Germans risked their lives to help, while others supported the Nazi ideology. The episode highlights the importance of remembering this tragic event and the lessons it teaches us about standing up against injustice. בוקר טוב לכל מאזיננו, הגעתם לעוד פרק של פותחים היסטורייים, אופל ושני. והיום אנחנו נדבר על... טופים טופים טופים... לילה גדולך! טוב, אז בואי בעצם לחזור כמה שנים תורות אחורה. מה זה לילה גדולך? זה לילה שבין התשיעי לעשירי בנובמבר שהיה בשנת 1938, שבו בעצם נערך פוגרום ביהודים בכל רחבי הרעי החלישי, שזה גרמניה ואוסטריה. שני, למה בכלל קוראים לזה ככה? טוב, אז בטח קוראים לילה גדולך ככה בגלל רסיסה זכוכית ערבים, שהצטברו כתוצאה מניפוץ הזכוכיות מבתי הכנסת, בתי המגורים, מוסדות הציבור ובתי העסק של היהודים. אז רגע, בואי נעשה סדר. איך בעצם הכל התחיל? גם לפני לילה גדולך. האמת שזה די פשוט. הנאצים עלו לשלטון ב-30 ינואר בשנת 1933, עם מנויו של איטלר לכנסת גרמניה. ברגע שאיטלר נכנס לעניינים, הוא ממש דאג להטמיע את העקרונות של האידיאולוגיה הנאצית. כן, איזה עקרונות שמעתי. באמת? מה שמעת? היא שתורת הגזע, עליונות המנהיג, עליונות ואחדות האומה, מרחב המחיה והאנטישמיות הנאצית, וכל העקרונות הוא בעצם השריש תוך כדי תעמולה, חקיקה וטרור. שני, נראה לי עשינו קצת בעדן המאזינים. לא כדי שנבדיד את הרעיון שעשינו שבוע שעבר עם סבא שלך? צודקת. סבא שלי דור שנתיים יצא לשואה, כך שהוא שמע את הסיפור ממקור ראשון. היא הייתה רב בבית כנסת גדול מאוד בברלין, ואמי הייתה אשתו הצעירה, שני היו צעירים, וגם הייתה אחותי, סו, שנולדה שנתיים-שלוש לפני כן. ומה שקרה הוא שהגרמנים, פשוט בהנחיית הנאצים, המשטר הנאצי, פשוט תזהר עם פולגרום כזה, נגד היהודים, ובאו והשתוללו ונפצו המון המון חנויות רבה של יהודים, וגם שרפו בתי כנסת שונים. ובית הכנסת של אביש היה בית כנסת מאוד גדול ומפואר, היו שם שלושת אלפים ומתיים מקומות ישיבה. התחילו לסרוף אותו. אבל שוטר נאצי עצר את המתפרעים והזעיק את מחבר האש, לא מתוך אהבת היהודים, אלא מפני שבית הכנסת, משני הצדדים, ימין ובשמאלה, היו פרקים סמוכים. והוא חשש בצדק שהסרטה תוכל להתפשט לבניינים הסמוכים. ולכן הוא הפסיק את ההשתוללות, את הפרעות של המתפרעים, ובאו וקיבלו את האש. כלומר, בית הכנסת לא נשרב כלל, הוא נשרב חלקית. רק אחר כך, בזמן המלחמה הצעה, המלחמה רק התחילה כשנה לאחר מכן. ורק כמה שנים לאחר מכן, תוך כדי המלחמה, הבעלות הברית, בעיקר אמריקה ובריטניה האנגלית, הפציצו את תרלין, ואז גם בית הכנסת ספג הפצצה ונהרף כמעט כליל. וואי שני, זה נשמע סיפור ממש קשה. כן, ותחשבי שלא רק המשפחה שלי עברה את זה, עוד מיליוני יהודים איבדו את הרכוש להם, את המשפחות שלהם, את כל מה שהיה להם. אני לא יכולה לדמיין אפילו איך זה מרגיש. לא פעם לזה שלי שאלה. יאללה, תשאלי. מה גרם למצב הזה? מה הוביל להתלכחות המצב עד לכדי פרעות שכאלו? אז, היה לנו אותר של גרינשפן, הוא היה יהודי, אשר התנגש בחלי דיפלומט של גרמניה הנאצית בפריז. ההתנגשות הזאת שימשה אילה ללילה בדורך, תכלס, הגרמנים השתמשו כבר כתירוץ כדי להוציא לפועל את התוכנית הזאת. הגרמנים ניסו להציג את זה כתקופה ספונטנית לניסיון להתנגשות בשגריר. אמנם? זה באמת נכון. הגרמנים טענו כי האירוע היה אירוע ספונטני, שהתרחש לאחר ניסיון להתנגשות. אבל בפועל, אירוע זה היה אירוע מאורגן. היו מספר עדויות ששוטרים הזירו את חבריהם היהודים לפני ההתנגשות, מהתרחשות הפוגרום. בנוסף, שתיקתם היוצאת דופן הפומבית והפרטית של היטלר לגבי אירועי ההתנגשות, הייתה עוד ברורה להתפרצויות שעמדו להגיע בהמשך. לא חושבת? כן. כפי שאמרנו מקודם, אל אבדולח האירוע בו בוצע פוגרום ביהודים. האירוע הזה הוביל למספר גבוה של אירועי תבדות, איבוד רכוש, בתי כנסת נערסו, אלפי ארוגים ונזק רב, ונזק גם נפשי וגם פיזי. כן, שמעתי על זה מסבא שלי, זה נשמע נורא. האירוע עצמו, למול פרעות אכזריות שבוצעו ביהודים, שעד לא מזמן היו חלק חשוב מהחברה, עמדו הגרמנים, שלא היו שותפים לאידיאולוגיה הנאצית, לפני דילמה מוסרית. או, לנקות עמדה נגדית ולפעול להצירת הפורים ולהגנת היהודים תוך סיכון חיים. רופאל, מה נראה לך שהיית עושה? האמת שאני, שזו שאלה קשה וממש מורכבת, אין לי מושג מה הייתי עושה, אבל אני יכולה להציג לך מישהי שהייתה אמיצה, ואחר כך היא נגד כל החוקים. אמיצה שלנו קוראים רות, היא אזרחית גרמניה. היא כתבה יומן שלם, בו היא מתארת את האזרה שנשנה ליהודי, עורך הדין דוקטור וייסמן, והתחושות שליוו אותה ביחס לאירוע. שני, בוא לחצה איתנו קטע מן היומן? יאללה. היו גם המון אזרחים גרמנים כמו רות שנחלצו לעזרת היהודים, אך גם היו המון שפחדו מהשלטון ומהנאסים, ולכן רבים מהם שיתפו פעולה מפחד, והשאר שיתפו פעולה מתוך אמונה באידיאולוגיה הנאצית. אם להגיד את האמת, רופאל, אני בעצמי לא יודעת אם הייתי עוזרת בתור גרמניה ליהודים באותה תקופה. זה להעמיד את עצמי ואת המשפחה שלי בסכנה בשביל אנשים שאני אפילו לא מכירה. האמת? שאני לא מסכימה איתך. אני הייתי עושה הכל בשביל לדעת שאני יכולה להציל אפילו נפש אחת חיה, ולא לעמוד מהצד וללא לעשות כלום. זהו שאני. את מאמינה שהגענו לסוף הפרק? אז מה למדנו היום? למדנו מהם אירועי לילה בדולח. ממה הם בכלל התחילו? קיבלנו עדות ורעיון מדור שני שהשאירו לנו את הידע על האירוע. למדנו על תחושותיהם ועל הזכימה של חברה יהודים. התקלנו בדילמה מוסרית ועל לצפות מהצד ללא מעש בידיעה שמישהו אחר סובל, או לסכן את חייך. ולמדנו שכן היו גרמנים שלא עמדו מהצד והיו מוכנים לסכן את חייהם. אז תודה שהזמתם לנו בעוד פרק של פותחים היסטוריה. מקוות שנהנתם, מקוות שלמדתם והשארתם את הידע, ומקוות שתהיו פה בפרק הבא. אוהבות!