Details
Nothing to say, yet
Details
Nothing to say, yet
Comment
Nothing to say, yet
מסכת קידושים דף יותחת מתחילים מהשורה העשירית תנו רבנם יש בעברי שאין בעברייה ויש בעברייה שאין בעברי יש דברים שיש בעבד עברי שהוא יכול לצאת מפאתם ועם העברייה לא תצא בגללם ויש דברים שעם העברייה תצא בגללם ועבד עברי לא מפרט את הברייטה יש בעברי שהוא יוצא בשנים יוצא אחרי ששנים הוא ביובל אם פגע ביובל אז הוא יוצא ומתת האדון מה שאין כן בעברייה בעמה עברייה זה לא כך מה אתם אומרים אתם מסכימים? זה לא מה שלמדנו עד עכשיו הגמרה מיד תשאל כמובן ואומרת הברייטה גם את הצד השני ויש בעברייה שאין בעברי שהעברייה יוצאה בסימנים ואינה נמכרת ונשנית הוא מפגין אותה בעל כורחו מה שאין כן בעברי כלומר גם סימנים מוציאים עמה עברייה אי אפשר למכור אותה אחרי שמכרת אותה כבר פעם אחת וגם מפגין אותה בעל כורחו של מי הגמרה תגיד וכל זה אין בעבד עברי גם את זה הגמרה תבער עמה עברייה מה? רק ילדה קטנה כן אתה אומר איך היא תמכר ותשנה? למשל אבא שלה מכר אותה ואחרי שנה היה יובל אז זה יצא לחופשי ועדיין קטנה היא הייתה בת שמונה עכשיו בת תשע וכן אותה עוד פעם מסבירה גמרה את הברייטה אמר מור יש בעברי שאין בעברייה הורמין היא? קשה על הברייטה הזאת מה המשנה שלנו? כשענינו במשנה יתרה עליו עמה עברייה שכונה עצמה בסימנים כלומר מלבד כל מה שעבד עברי יוצא בשנים ביובל וכו גם עמה עברייה יוצאת בכל הדברים האלה והיא גם יוצאת בסימנים וזה גם פסוק מפורש בתורה כי היא מכיר לך אחיך העברי הוא העברייה בעבדך ששנים אז ברור שעמה עברייה יוצא בכל הדברים האלה אז מה אומרת פה הברייטה? אמרה בשעת כגון שהיא עדה הברייטה פה מדברת שהאדון ייעד את העמה הזאת מה הכוונה ייעד? אחרי שהוא קנה אותה מהאבא הוא אמר לה הרי את מיועדת לי בכסף מקנתך בכסף שקנית אותך את בעצם הוא מקדש אותה הוא מתחתן איתה בכסף הזה אנחנו נראה בהמשך האם זה עושה קידושים וניסויים בכל אופן היא כבר נחשבת אשתו ואם היא אשתו היא לא יוצאת עכשיו בסימנים או בשנים או ביובל דרך שאישה יוצאת מבעלה זה רק על ידי גט זאת אומרת הגמרא ייעדה? שיטה! גיטה בעיה! מה ברור? מה צריך להגיד לנו? אם הוא ייעדה, הוא התחתן איתה אז ברור שהאופן היחיד לצאת ממנו זה גט מה החידוש לבריטה הזאת? מנה הגמרא אמרו זה תמה לה לבטלה הלכתה מנה כמה שמלן היינו חושבים הועיל ומלק התחילה האבא מכר אותה לעמה ויש עליה את כל ההלכות שיכולה לצאת בשנים, ביובל, בסימנים אז אולי גם אחרי שהבעל ייעד אותה גם אז נשארות לאפשרויות האלה וגם גט אומרת לנו הבריטה? לא ברגע שהוא ייעד אותה היא נחשבת אשתו ולכן כל האפשרויות הראשונות התבטלו אז איזו שהיחידה לצאת היא גט או כמובן ניקת הבעל יאחי! שואלת הגמרא אם ככה אתה מסביר את הבריטה המי יוצאה בסימנים? הרי הבריטה אמרה שהיא יוצאה בסימנים וזה לא נכון אם היא אשתו של האדם היא לא יוצאת בסימנים מנה הגמרא אחריקה אמר אם לא ייעדה יוצאה אף בסימנים כלומר הרשע של הבריטה מדברת כשהוא ייעדה ואז היא לא יוצאה לא בשנים ולא ביובל וכולי אלא רק בגט והספר של הבריטה מדברת כשהוא לא ייעדה ואז היא יתרה לאופנים שבהם יוצא העבד העברי שהיא יוצאה אף בסימנים עוד אמרנו בבריטה שיתרה עמה עברייה על עבד עברי שאינה נמכרת ונשנית כלומר אי אפשר למכור אותה ואז לחזור ולמכור אותה אומרת הגמרא מכאן נדייק בכלל זה עבד עברי נמכר ונשנה כלומר אתה רוצה לומר לי שעבד עברי אפשר למכור אותו ואז אחרי שהוא יוצא נגיד היה יובל או שעברו השנים אז אפשר למכור אותו מחדש והתניה, שנינו בריטה שאומרת שגם בעבד עברי אפשר אומרת הבריטה בגנבתו ונמכר בגנבתו דורשים מהמילה בגנבתו שלושה לימודים כי המילה בגנבתו היא גם מיותרת והיה יכול לומר בגנבו אבל כתוב בגנבת והיה אפשר לומר בגנבת אבל כתוב בגנבתו אז יש לך פה שלושה לימודים אז דורש את הבריטה בגנבתו ולא בכפלו כלומר אם אין לו כסף לשלם את הכרן של מה שהוא גנב אז הוא נמכר אבל אם יש לו כסף לשלם את הכרן רק אין לו כסף לשלם את הכפל בגלל זה לא נמכור אותו זו דרשה ראשונה דרשה שנייה בגנבתו ולא בזמנו אם האדם הזה היה עד זומם להעיד על אדם אחר שהאדם אחר גנב ואז גילו שהעד הזה הוא עד זומם יש לנו כלל בעדים זוממים שעושים להם כאשר זמם לעשות לאחים אז אולי נגיד פה עכשיו הוא עד זומם אז עושים לו כאשר זמם אז הוא צריך לשלם את הכרן ואת הכפל ואם אין לו מה הוא עכשיו ימכר בזממו אומרת הבריטה הוא לא נמכר בזממו אלא רק אדם שגנב בעצמו הוא נמכר ולא מי שזמם על מישהו אחר זו דרשה שנייה דרשה שלישית בגנבתו כיוון שנמכר פעם אחת שוב אי עצה רשאי לבחור הנה לך בריטה מפורשת שאומרת שאתה מוכר את העבד העברי פעם אחת ואת הדין מוכר אותו ולא יותר מזה לעומת זאת בבריטה למעלה ראינו שעבד עברי נמכר ונשנה רק אמה העברייה לא נמכרת ונשנית אז איך תסביר את הספירה הזאת אמר אבא לא קשייה כאן בגנבה אחת כאן בשתי גנבות אם יש גנבה אחת ונגיד שהוא גנב מיליון דולר הוא בעצמו אתה אומר כמה הוא שווה להיות עבד הוא שווה חמש מאות אלף דולר האם נמכור אותו ונחזור ונמכור אותו לא אז בגנבה אחת זה מה שאמרה הבריטה השנייה שהוא לא חוזר ונמכר אבל כאן בשתי גנבות אבל אם הוא גנב חמש מאות אלף דולר ואחרי זה הוא גנב עוד פעם חמש מאות אלף דולר אפילו אם הוא גנב את שנייהם מהאדם אחד והדיון הבית הדין דם בשתי הגנבות בבת אחת או אילו זה שתי גנבות נפרדות אז אפשר למכור אותו עבור תשלום הגנבה הראשונה כמה שהוא שווה אחרי שש שנים נמכור אותו שוב עבור תשלום הגנבה השנייה אמר לי אבא יהי אבא יהי מקשה על הטירוץ הזה בגנבתו טוב ממש מה אתה אמרת שאם הוא גנב כמה פעמים אפילו הוא גנב מאותו אדם ואפילו דנו את זה באותו דיון באותו ביחד אז הוא ימכר על כל גנבה בגנבה זה לא מסתדר כשהתורה אומרת בגנבתו זה מילה כוללת שיכולה לכלול כמה גנבות כמו שהתורה נוהגת בהרבה מקרים שהיא אומרת לדבר שהוא כולל הרבה דברים היא אומרת בלשון יחיד למשל דגה בהמה רבה וכדומה אז גם פה בגנבתו גם אם הוא גנב הרבה פעמים מאותו אדם והכל יתנהל בדיון אחד הכל יש לזה שם של גנבה אחת אז התורה אומרת אתה יכול למכור אותו על זה רק פעם אחת ולא יותר לכן אבא יהי מטרץ טירוץ אחר אלא אמר אבא יהי לה קשיה כאן באדם אחד כאן בשני בני אדם אם הוא גנב מאדם אחד אז כל הדיון מתנהל על אותה טביעה של האדם האחד הזה לא משנה אפילו היו פה הרבה גנבות הוא לא יכול להימכר ולחזור ולהימכר אבל אם הוא גנב בשני בני אדם וכל בן אדם טובע אותו על גנבה נפרדת אז בוודאי הוא יכול להימכר עבור הגנבה של האדם הראשון וגם יכול להימכר עבור הגנבה של האדם השני ויותר מזה אפילו אותו אדם אם הוא גנב ממנו פעם אחת ואז הוא נמכר בגנבתו כי לא היה לו לשלם ואז הוא היה עבד ואחר כך השתחרר ואחרי זה הוא הלך אחרי שהשתחרר שוב גנב מאותו אדם עוד פעם אפשר למכור אותו שוב פעם עבור הגנבה השנייה תנו רבנן בריתה גנבו אלף ושווה חמש מאות הוא גנב אלף אבל הוא שווה רק חמש מאות אומר תנקמה בבריתה נמכר וחוזר ונמכר כלומר בוודאי הוא חולק על מה שאמרנו למעלה הנה אתה רואה שהוא חוזר ונמכר גנבו חמש מאות ושווה אלף אינו נמכר כלל אם הוא גנב חמש מאות אבל הוא שווה אלף מה אתה תמכור אותו? הרי הוא שווה הרבה יותר מהגנבה עכשיו הוא יעבוד שש שנים בשביל אלף אתה תמכור את כולו ברגע שאתה צריך למכור רק את חציו אין דבר כזה לכן הוא אינו נמכר כלל לעומתו לעומת הנקמה רבי אליעזר אומר אם היה גנבו כנגד ממכרו נמכר ואם לאו אינו נמכר רבי אליעזר אומר אין לנו פה משחקים אם הגנבה היא בדיוק מה שהוא שווה אז הוא נמכר אבל אם הגנבה היא יותר על מה שהוא שווה הוא לא נמכר ואם הגנבה היא פחות ממה שהוא שווה הוא גם לא נמכר אבל רבה בה לכן הוא רבי אליעזר הרבנן בדבר הזה רבי אליעזר מנצח את רבנן למה? דה מה ישנה גנבו חמש מאות ושווה אלף דה אין נמכר הרי חכמים אמרו שאם הוא שווה יותר מגנבתו אין נמכר למה? דה נמכר כולו אמר החמנה ולא חציו כי אם אחר כולו צריך להימכר אבל פה אתה לא צריך למכור את כולו אתה צריך למכור רק את חציו אז לכן הוא לא נמכר אם כן החנמי נמכר בגנבתו אמר החמנה ולא נמכר בחצי גנבתו גם אתה לא יכול למכור אותו אם שוויו הוא חצי מגנבתו ולכן בזה רבי אליעזר גובר על דברי תנה כמה עוד אנחנו אמרנו בבריתה שאמה העברייה מסדין אותה בעל כוחו מה שאין כאן בעבד עברי טוב בעל כוחו של מי מסדין אותה מה זה מסדין? משלמים את מה שנותר ממה שעדיין מחויבת לעבוד למיני אנשים וככה מוצאים אותה לחירות סבר רבה למימר בעל כוחי דאדון רבה סבר להסביר שמה התכוונה הבריתה מסדין אותה אף על פי שהאדון שלה לא רוצה היא עובדת טובה הוא רוצה שהיא תישאר אצלו אמר לה בעיה מה העניין? באיזה אופן אתה אומר שמסדין אותה בעל כוחו מה שאפשר בעמה עברייה ואי אפשר בעבד עברי מה אתה אומר? אתה כתב לה כלומר היא אין לה מספיק כסף לבדות אותה לבדות את עצמה אז אנחנו כותבים לה שטר התחייבות על סכום של תשלום ונותנים לאדון הנה יש לך פה שטר חייבים לך כסף והיא תשלם את זה מתי שהיא יכולה בינתיים את הצל החופשי מעכשיו אמאי מה התמרגנית בידי יאי בנאלי חספה למה שנעשה זה? למה ש אפשר לעשות דבר כזה? הרי הוא יש לו את הפועלת יש לו ביד יש לו מרגלית טובה ביד אנחנו מחליפים לו את זה באיזה חרף באיזה דף שלא שווה את המילים שהוא כתוב עליהם הוא עכשיו עכשיו ברגע זה אין לו כלום את המרגנית אתה לוקח אתה לוקח ממנו כמה וגם כסף אין לו זה רק התחייבות עתידית על תשלום כסף למה שנוכל לחייב אותו על הדבר הזה? אלא אמר אבאי בעל כורכי לא של האדון אלא מה שמדובר בעל כורכי דאב אם לאבא של האמא הזאת יש כסף לפדות אותה אנחנו מחליפים למה? משום פגם משפחה זה פגם זה בושה למשפחה שאחת מן הבנות במשפחה היא אמא לכן מחליפים את האבא לפדות אותה שואלת הגמרא יאחי למה אתה אומר שהדין הזה הוא רק באמא ולא בעבד עברי? עבד עברי נבי נכפינו לבני משפחה משום פגם משפחה גם פה אנחנו נגיד תפדו אותה תפדו את העבד העברי כי הרי זה פגם זה בושה למשפחה שאחד מהמשפחה הוא עבד אומרת הגמרא בזה אנחנו לא כופים את המשפחה למה? הדר עזי הוא מזבין לך שמה הוא יעשה הוא ימצא שיטה אם המשפחה פודה אותו הוא ילך וימכור את עצמו שוב שהוא יודע שהמשפחה תפדה אותו שואלת הגמרא אם זה החשש בעבד עברי אתה חשש את אותו חשש באמא העברייה אחי נעמי אחי נעמי הדר עזי הוא מזבין לה אז אתה כופה את האבא לפדות אותה הוא יגיד לך בסדר בסדר הוא ישלם לפדות אותה ואחרי זה ילך וימכור אותה למישהו אחר מה הבעיה? אומרת הגמרא בזה אי אפשר הקטני אינן נמכרת ונשנית אבל אמרנו בברייטה שאמא העברייה אינן נמכרת ונשנית אז ברגע שחייבנו את האבא לפדות אותה שוב הוא לא יכול למכור אותה מחדש אומני כשיטת מי הולכת הברייטה הזאת רבי שמעון היא שיטת רבי שמעון הוא יכול למכור את ביתו לשבחה ואחרי זה לשוב ולמוכר לשבחה זה טניה שנינו בברייטה דעה ראשונה דעת הנקמה מוכר אדם את ביתו לאישות ושונה כלומר אדם יכול לקדש את אשתו למישהו ואחרי זה נגיד הוא מת או גירש אותה אותו הבעל היא חוזרת לאבא הוא יכול לקדש אותה שוב צריך לשים לב שאם הבעל של הילדה הזאת של הקטנה הזאת הוא גם לא רק קידש אותה הוא גם לא רק קידש אותה אלא התחתן איתה ממש אז בזה האבא כבר לא יכול לעשות איתה שום דבר אחרי זה כי יצאה מרשותו אנחנו מדברים שהוא רק קידש אותה אז אומרת הנקמה אם אדם מכר את ביתו לאישות קידש אותה הוא גם וזה נגמר מטעמים שונים הוא יכול לחזור ולקדש אותה שוב כשהיא עדיין קטנה לשבחות ושונה גם לשבחות אומרת הנקמה הוא מכר את ביתו לשבחה והשתחרה כי עברו השנים או כי הגיע היובל הוא יכול למכור אותה שוב לשבחה לאישות אחר שבחות אם הוא מכר אותה פעם אחת לשבחה ואז היא השתחרה הוא יכול עכשיו לקדש אותה אבל אומרת הנקמה לא לשבחות אחר אישות מה שאבא לא יכול לעשות אם הוא כבר קידש את ביתו ואז נגיד התגרשה וכולי וכדומה הוא לא יכול עכשיו למכור אותה שוב לשבחה זה דעת הנקמה רבי שמעון אומר כשם שאין אדם מוכר את ביתו לשבחות אחר אישות כך אין אדם מוכר את ביתו לשבחות אחר שבחות כלומר אומר רבי שמעון חולק על תנקמה ואומר לשבחות אחר שבחות אדם לא יכול למכור את ביתו אומרת הגמרה אם כן מה יוצא לנו ששיטתנו היא כמו שיטת רבי שמעון שאין אדם מוכר את ביתו לשבחות אחר שבחות ממילה גם קופים אותו לבדוד את ביתו ולא חוששים שממכור אותה שוב אומרת הגמרה המחלוקת הזאת באותה מחלוקת שנראה עכשיו ובפלוקט הדהן התנאים הם חולקים באותה מחלוקת התנאים האלה זה טענה ששנינו בבריתה מה כתוב אם ראה בעיני אדוניה אשר לא יעדה והפדה לעם נוכי לא ימשל למוחה בביגדו אם האדון לא רוצה אותה לא רוצה לתחתן איתה אז אי אפשר למכור אותה שוב דורש את הבריתה בביגדו בא מה פירוש המילים כיוון שפרס תליטו עליה שוב אין רשאי למוחה דברי רבי עקיבא רבי עקיבא אומר מה זה בביגדו כמו שאתה שומע בביגדו בבגד שלו ההועיל והוא פרס את בגדו עליה שהוא יעד אותה בעצם הוא קידש אותה עכשיו אם קרה מקרה שהוא גרש אותה עכשיו הוא הוציא אותה ממנו האבא לא יכול למכור אותה שוב אם כן למדנו שאבא לא יכול למכור את ביתו לשפחות אחר אישות רבי אליעזר אומר בביגדו בה לא תגיד בבגד שלו כמו שאתה אמרת רבי עקיבא אלא כיוון שבגד בה שוב אין רשאי למוחה אז לא מדובר פה שהאדון באמת קידש אותה אלא עצם העובדה שהאבא מכר אותה לשפחה זה כבר לא מאפשר לו למכור אותה שוב לשפחה כלומר לפי רבי עקיבא שהוא מפרש את זה על אישות אז אין שפחות אחר אישות אבל יכול להיות שפחות אחר שפחות לפי רבי אליעזר שאלת הגמרא במה היקם מפלגה? במה הם נחלקו? רבי אליעזר סבר יש אהם למסורת כלומר אנחנו מתחשבים איך המילה כתובה בתורה תסתכל איך היא כתובה ב' ב' ב' ג' ד' ב' איך זה כתוב? כמו בגידה בבוגדו בה אז אם זה בגידה אז זה מדבר על השפחות אז איך זה כתוב? אז זה מדבר על השפחות אז אין שפחות אחר שפחות ורבי עקיבא סבר יש אהם למקרא אל תסתכל איזה אותיות המילה כתובה תסתכל איך אתה קורא אותה איך קוראים אותה? בבגדו בה, בבגדו הכוונה הבגד שלו אז לא הכוונה בגידה אלא הכוונה בגד ורבי שמעון סבר יש אהם למקרא ולמסורת רבי שמעון דורש ששניהם גם בבגדו וגם בבוגדו ולכן, לפי רבי עקיבא אין שפחות אחר שפחות אבל יש שפחות אחר אישות לפי רבי אליעזר שזה אומר שזה בגידה לפי רבי אליעזר שאומר שזה אותם לפי רבי עקיבא אין שפחות אחר אישות אבל יש שפחות אחר שפחות כי הוא דורש שזה בגד מלשון אישות לפי רבי אליעזר שהוא אומר בבגדו בה שזה בגידה, אין שפחות אחר שפחות אבל יכול יש שפחות, יש אישות אחר שפחות אין בעיה, יש שפחות אחר אישות לפי רבי שמעון אין שפחות אחר שפחות ואין שפחות אחר אישות כי הוא דורש את שני הדברים גם יחד בעיה רב אבר אבוה ייעוד נישואין עושה או אירוסין עושה אם האדון הזה מייעד את שפחתו הוא קנה את העמה הזאת ועכשיו הוא אומר לה הרי את מיועדת לי בכסף מגנתך האם עכשיו היא הפכה להיות מקודשת לו או שהיא הפכה להיות נשואה לו האם זה עשה קידושין או שזה עשה נישואין למה, מה אכפת לי מסכמינה ליורשה אם היא רק מעורסת לו, היא רק מקודשת הוא לא יורש אותה, אם היא נשואה לו הוא יורש אותה ולהתאמה לה, אם היא רק מעורסת מקודשת לו, והוא כהן הוא לא יכול להתאמה לה, כי לא נחשבת אשתו לעניין תומעה אבל אם היא נשואה לו הוא יכול להתאמה לה כלומר להתעסק בקבורתה אם היא נפטרה אם היא נשואה לו, הוא יכול להפר נדריה אם היא רק מעורסת לו, הוא לא יכול להפר נדריה לבדו, אלא רק ביחד עם אביה ואם היא נשואה לו הוא כבר יכול להפר נדריה לבדו אז זו שאלה רצינית אם הוא רק ייעד אותה, האם זה אירוסין עשה או שזה עשה נישואין תשמע, בוא ננסה להעביר ראייה אמרנו בבית גדובה, כיוון שפרס תליטו עליה, שוב אינו רשאי למוחה כלומר, כיוון שהאדון כבר ייעד אותה, היה פה ייעוד אז האבא לא יכול שוב למוחה מדייק את הגמרא זבונה, הוא דלמאזבין הוא לא יכול שוב למוחה דלמאזבין לה, הייעוד מייעד לה, אבל לתת אותה לאישות האבא כן יכול לעשות אז מה היה פה, היה פה בהתחלה שהאדון הראשון ייעד אותה כלומר עשה לה ייעוד ואומרים, מדייקים שהאבא אחר כך נגיד הוא גירש אותה הוא יכול ליעד אותה שוב והיא אמרת, נישואין עושה ואם אתה אומר שהייעוד של האדון הראשון היה נישואין כבג ניסט שוב אין להביע רשות בה לא יכול להיות, אחרי שאישה, ילדה אפילו ניסט, אבא לא יכול לעשות איתה כלום היא יצאה מרשותו אז איך אתה אומר שהוא יכול ליעד אותה שוב אחרי הייעוד הראשון אלא מכאן תביא ראייה אלא למשך ממינה, אירוסין עושה תלמד שהייעוד עושה אירוסין ולא עושה נישואין לא, אתה לא יכול ללמוד פה מהלימוד הזה למה? כי הבריתה הזאת שהבאת היא לא מדברת באדון שייעד את שפחתו אלא היא מדבר באופן כללי באדם שקידש אישה ואחי כאמר, כבן שמשרה אביה למי שמתחייב בשעירה כסותה ועונתה שוב אין יכול למוכרע אז זה מדבר באישה שהתקדשה כרגיל ולא מדבר על ייעוד אז אל תיתן לי ראייה מפה שייעוד זה קידושין ולא נישואין תשמע, בוא ננסה להביא ראייה אחרת אנחנו מנסים לברר את השאלה האם ייעוד עושה קידושין או נישואין אומרת הבריתה אין מוכרע לקרובין אדם לא יכול למכור את ביתו לעמה לקרובין שלא יכולים להתחתן איתה לעמה, כי הם לא יכולים ליעד איתה, ליעד אותה רק במקום שאפשר ליעד גם אפשר למכור להם זה דעת הנקמה ושום רבי אליעזר אמרו מוכרע לקרובין, רבי אליעזר אומר התורה לא אמרה שייעוד זה תנאי במחירה, אלא אם אפשר ליעד, אפשר ליעד ואם אי אפשר ליעד, אז זה רק תהיה עמה בלי אפשרות של ייעוד ושווים גם תנקמה וגם רבי אליעזר מסכימים שמוכרע על מנה לכהן גדול ועושה בחנותה לכהן עדות, שאם ביתו הקטנה הייתה על מנה, הוא יכול למכור אותה לכהן גדול לעמה למרות שתגיד הרי כהן הגדול לא יכול להתחתן איתה, אבל כן אם הוא יקדש אותה, קידושין יתפסו ולכן זה אפשר יש פה אופציה מסוימת ליעוד וגם אם ביתו הייתה גבושה וחלוצה הוא יכול למכור אותה לעמה לכהן עדות, שואלת הגמרא אתה אמרת לי ככה, שאם היא הייתה שווים שאם הוא מוכר אותה על מנה לכהן גדול אז הוא יכול למכור אותה לעמה היי על מנה, איך קרה שביתו הקטנה היא על מנה איך קרה דבר כזה? היא למדה קדיש נאפשה היא הלכה מעצמה יצאה בחוץ לשחק בגן שעה שמועים והיא קידשה את עצמה למישהו על מנה? קר אילה היא בכלל לא נקראת על מנה קידושים שקטנה מתקדשת בעצמה זה אליו כלום הוא רק אבא יכול לקדש את ביתו הקטנה ואלא, תגיד לא מדובר בקידשה אביה אבא שלה קידש אותה ואחרי שאבא שלה קידש אותה בעלה נפטר לכן היא נקראת על מנה ממעצם אז בנה אז איך אבא יכול עכשיו למכור אותה שוב לכהן גדול לעמה הוא קידשה את ביתו לשפחות אחר אישות היה אישות והוא לא יכול לעשות שפחות אחר אישות לא יכול עכשיו למכור אותה לעמה אחרי שהוא כבר היה אישות בה ואמר עמרם אמר רבי יצחק חכה בקידושי ייעוד ועלימדי רבי עושה ורבי יהודה ואמר מהות הראשונות למה לקידושים ניתנו כלומר, תירצנו את זה איך יכול להיות שהוא מכור אותה לשפחה אחרי בעצם שהיא על מנה אז אמר לדובר עמרם מדובר כאן בייעוד או איך היא על מנה היא נמכרה בהתחלה לעמה והאדון שלה ייעד אותה ואחרי שהוא ייעד אותה הוא גרש אותה והוא נפטר ועכשיו האבא מוכר אותו שוב לעמה לכהן גדול טוב למה זה בסדר הרי אמרנו שאי אפשר שפחות אחר אישות האישות פה האבא לא מכר אותה לאישות שיטת רבי יוסף ורבי יהודה היא שהאדון לא אומר לה הרי את מיורדת לי בכסף מכנתך, בכסף שקניתי אותך ואז עוצר שמלאק התחילה האבא קידש אותה אליו אלא אומר לה הרי את מיורדת לי במה שעכשיו את מחויבת להמשיך לעבוד אצלי והכסף שנתתי לאבא שלה זה כסף עגור עמה לא כסף עגור קידושים כלומר יוצא שהאבא לא קידש אותה הוא מכר אותה לעמה, לכן זה לא נקרא שפחות אחר אישות זה נקרא שפחות אחר שפחות שואלת הגמראה עדיין עדיין והיא אמרת נישואין מדייקת מפה הגמראה והיא אמרת נישואין עושה כיוון שנישאת שוב אין להביא הרשות בה כלומר עמדנו שמה מדובר שהאדון הראשון ייעד אותה איך יכול להיות שהאבא מכר אותה אחרי זה אלא אתה חייב לומר שהיהוד לא עושה נישואין אלא היהוד עושה קידושין ואלא מיירוסין עושה בשווין שמוכר וגם אמרנו שהוא יכול למכור אותה אחרי היהוד הוא עשה אותה האדון הראשון אבל איך אין אדם מוכר את ביתו לשפחות אחר רשות סוף סוף היא הייתה מקודשת למישהו איך האבא יכול למכור אותה עכשיו לשפחות אלא מה היית לך לממר מה אתה תתרץ שנה מירוסין נדעה מירוסין דאביה אם אבא שלה קידש אותה באמת עכשיו הוא איבד את היכולת למכור אותה לשפחות כן שפחות אחר רשות אבל פה לא אבא שלה קידש אותה אלא כמו שהסברנו האדון ולכן לא אסרנו על האבא למכור אותה עכשיו לשפחות אומרת הגמרה רגע אם אתה רוצה לומר ככה זה הטירוץ שלך אפילו תם הנישואין עושה שאני נישואין דאביה ונישואין דאביה אז אתה רצית להוכיח לי מכאן שהיהוד עושה אירוסין ולא נישואין ואמרת לי שהאירוסין שהיא עושה לעצמה הם שונים מהאירוסין שאביה עושה זה לא האבא עשה פה את האירוסין אז אני אגיד לך סליחה אם ככה אתה אומר אם האדון ירד אותה והתחתן איתה הם שונים מנישואין של האבא ולכן האבא יכול למכור אותה כזה לשפחה שזה לא נקרא שפחות אחר אישות כי זה לא נישואין שהוא קידש אותה אלא מישהו אחר אתה לא יכול להגיד ככה איך אתה אומר דבר כזה בשלב האירוסין ואירוסין שונים אתה יכול להגיד שאירוסין שהאבא מערס את הבת הם שונים מהאירוסין שהיא מקידשת את עצמה אלא נישואין ונישואין אתה יכול להגיד שהם שונים ולכן לא יכול להיות שאתה תתיר לאבא למכור אותה לשפחה אחרי שהיא הייתה נשואה על האדון אם כן חזרה לנו הראייה יש לנו ראייה שיהוד הוא אירוסין ולא נישואין ולכן הוא אומר את הגמרא משם לא יכול להיות שנישואין שונים אחד מהשני שואלת הגמרא אם ככה אתה באמת הוכחת לי כרגע שיהוד הוא אירוסין אבל ההוכחה הזאת היא לא לכל השיטות הרי ולרב נחמן בר יצחק ואמר אפילו לרבי יוסף ורבי יהודה מהות הראשונות לקידושים ניתנו כשהאדון מייעד אותה הוא מייעד אותה הוא מקדש אותה בעצם במהות הראשונות אם כן האבא נתן אותה לקידושים ואם האבא נתן אותה לקידושים לא תהיה לו שום אפשרות אחרי זה למכור אותה לשפחות כי אין שפחות אחר קידושים אז איך תסביר את זה? אומרת הגמרא במה אם הוא כמלה? הוא כמלה כי רבי אליעזר דאמר לשפחות אחר שפחות הודה לא מציא מזבין לה אבל לשפחות אחר אישות מציא מזבין לה בבגדו הכוונה בבגדו שהוא בגד בה אז הוא לא יכול למכור אותה לשפחות אחר שפחות אבל לפי שיטת רבי אליעזר אדם יכול למכור את ביתו לשפחות אחר אישות כלומר גם אם הוא קידוש אותה הוא יכול אחרי זה למכור אותה לשפחות אז למה כל המהלך הזה של הגמרא עכשיו פה הנחנו שאי אפשר למכור לשפחות אחר אישות ועל זה בנינו את כל מהלך הגמרא מסביר לנו ראשי הגמרא רצתה להתחמק על ידי רבי אליעזר כי אין הלכה כמותו כמו שאמרנו בגמרא במסכת שבת שרבי אליעזר הוא שמותי אבל פה הועיל ולא הייתה לנו ברירה היינו חייבים להעמיד לשיטת רב נחמן בר יצחק את הסוגיה על ידי רבי אליעזר ברוך אדוני לעולם אמן ואמן