קהל

The speaker is talking about the end of the year and how they are tired of the routine. They mention starting a theater lesson and expressing their concerns and preferences. The speaker wants to make changes to the routine and asks for assistance. The conversation ends with an agreement to try different options. הורים יקרים, השנה רק התחילה, אבל עכשיו היא כבר נגמרה. בשנה הבאה, היא ענגולה שם, היא ענגולה וכאן שם, היא נמאסת, היא נמאסת ו... ו... היא ענגולה, היא ענגולה, היא ענגולה... היא ענגולה, היא ענגולה, היא ענגולה... היום השיעור הראשון, אין שום במה עדיין. בוא תלך היום, תנסה, ותספר לי איך היה, בסדר? בסדר, אבל אם אני לא נהנה, אני יכול לא להשתתף, נכון? אם אתה לא תהנה, ננסה למצוא פתרון. בסדר, אם אני לא נהנה, אני לא בא יותר. אורי, אפשר לנסות קודם? בוקר טוב לכולם, ברוכים הבאים לשיעור תיאטרון. אני דביר, זה מוניק, ואנחנו נתחיל ב... אורי, אורי, אתה מקשיב לי? אילא אמר לי שהסע הוא לא טוב, ושאתה רוצה שנעבור עליו? זה מלא נאשים, ואני לא זוכר את הסדר. גם יש הפסקה ארוכה, ואני לא יודע מתי אני צריך להשתמש בחכה, ומתי הזמן שאני משתמש בקשת. סגור, אני אשנה את זה. עוד משהו? הרעש שלך, איזרים מוזר. טוב, אפשר לשבת ביחד כולנו, ולבחור אחד אחר. אני גם לא רוצה לרקוד בסוף. אוקיי, בחזרות זה המתליב, אבל אם זה לא נוח לך, תגיד לקבוצה שלך ותשנו את זה. אם אני לא רוצה, אני לא חייב? לא. אתה צריך לשנות את הצליל של הקשת. סבבה. תראה לי אחרי. אוקיי, בסדר.