Details
Nothing to say, yet
Nothing to say, yet
In this recording, the speaker discusses the importance of having a king in the land of Israel and the responsibilities that come with it. They mention that the king's role is to unite the people and enforce justice according to the Torah. The speaker also talks about the need for a new Torah book specifically for the king, as they have a national perspective and must make decisions regarding the economy, defense, and legal system. They emphasize the importance of maintaining the national identity and values of the Jewish people in the land of Israel. The speaker mentions the challenges of integrating different cultures within the nation and the need to find a balance between individual freedoms and preserving the national health. They highlight the role of rabbis in shaping the country's values and the importance of having a Chief Rabbinate. The speaker concludes by acknowledging the legacy of Rabbi Kook and Rabbi Uziel, who provided guidance and insight into the challenges faced by t שלום רם למאזינים היקרים, אוהבי התורה ומאזיניה. אנו זוכים בשבת הקרובה, פותחת את השבתות של חודש אלול, החודש שמכין אותנו לקראת השנה החדשה, להיפגש עם פרשת שופטים. הפרשה זו מיוחדת במצוות חדשות שקיבלנו בתורת ארץ ישראל בספר דברים. כך קיבלנו כאן דיני סנדרין להושיב שופטים בארץ ישראל, דין זקן ממרה שעובר על פי הסנדרין. למדנו כאן דיני מלך ועוד המלך, קודם לשאר המצוות הכלליות. כך נאמר במסכת סנדרין, כי שלוש מצוות נצטברו ישראל בכניסתן לארץ. למנות להם מלך, להחריץ זרועו של המלך ולבנות את בית הבחירה. יש הרבה מאוד מצוות שנצטבנו בארץ ישראל. כל המצוות הכליות בארץ. דקת, שכחה, פאה, תרומות, מעשרות, מעשר שני, מעשר אניש, מיטה, יובל ועוד הרבה מאוד מצוות. מה כוונת הגמרא שלוש מצוות נצטברו ישראל בכניסתן לארץ? כוונה למצוות הכלליות. מצוות שהן חייבות עלינו בתור אומה ולא כיחידים. למנות עליהם מלך, כלומר יש אחריות של העם כולו לדאוג שיהיה עליו מלך. מה עניינו של המלך? למה זה כל כך חשוב? ידוע לנו שנחלקו בזה תנאים. יש תנאים שסוברים, תנה, רבי נוראי, שסובר שאין מצווה למנות מלך. שרק בדיעבד, אם העם לוחץ, אפשר להסכים למנות מלך בין שניים מסוימים. אמנם בגמרא הובאות דעותיהם של רבי יהודה ורבי יוסי שזוהי מצוות עשה. וכך פוסק הרמב״ם, וכך דעת הרמב״ן, וכך נראה מכל מהלך דברי הנביאים והכתובים שריבונו של עולם רוצה שיהיה לעם ישראל מלך. אלא למה הכוונה של המלך? כותב הרמב״ם בספר המצוות שתפקיד המלך לאחד את העם ולהנלגו. בספר ביד החזקה כתב הרמב״ם בסוף שלחות מלאכים על מלך המשיח שעניינו להיות מי ששופט את העם בצדק וקופט את העם ללכת בדרכי השם, לדאוג, לשמיטין, לעבודת המקדש. במילים אחרות אומר הרמב״ם שיהיה כמו דוד המלך. ראינו שהתורה סידשה למלך שלושה לווים, שלושה איסורים, שלא דרשה אותם מיהודי רגיל. לא הרבה לו נשים, לא הרבה לו סוסים וחסד וזהב לא הרבה לו מאוד. אבל מצוות, עשה, יש רק אחת. מצווה למלך לכתוב ספר תורה נוסף. כל אדם מישראל חייב לכתוב ספר תורה. ואתה כתבו לכם את השירה הזאת, סימה בפיהם, כך נאמר בסוף פרשת ביילך. אבל למלך יש חובה לכתוב ספר תורה נוסף. והייתה אימור וקרא בו תמיד, המלך צריך להיות צמוד לספר תורה נוסף. מה ההבדל? למה צריך ספר תורה נוסף? נראה לומר כי המצוות שמוטלות עלינו, ואותם אנחנו לומדים מהתורה, הם מצוות שנוגעות לחיים הפרטיים האישיים שלנו. או דברים שנוגעים להם. אבל למלך יש הסתכלות לאומית. לפקח על חיי האומה שיהיו על פי התורה. גם לאומה, אם יש החלטות לאומיות שנוגעות לכלכלה המסודרת של עם ישראל. שנת שמיטה, תכף לדאוג שלכל עם ישראל יהיה אוכל. ושישמטו את השדות, איך הם יתפרנסו. יתכן שיש יחידים שימצאו פתרונות, אבל צריך כאן כלכלה לאומית. ביטחון, תמיד מגייסים לצבא, תמיד לא מגייסים לצבא. מה העניינו של הצבא? על מה יוצאים למלחמה? מתי מותר לצאת למלחמה? אם מותר לחלל שבת? אם יש מלחמות שנועדות לשם מפגנת הכוח הצבאי שלנו? או להוסיף כבוד לעם ישראל? האם בשביל זה מותר לסכן חיים? יש הרבה שאלות בשאלות הביטחון. גם לסדר את מערכת המשפט, הרי הרבה דברים מתחדשים בעולם. בכלכלה, בחברה, בניית ערים, שכונות. גם הגנה פנימית בארץ, ביטחון פנימי. מי הם הגרים, הגויים שמותר להכניס לארץ? ואיזה צנעים מותר להכניס גרים לארץ? וכי המשפט שלהם, מה קורה אם אדם משתמש בידיעת החוק כדי לעקוף את המוסר ואת ההיגיון ואת הצדק? כמו שראינו אצל נתן הנביא שבא לדוד המלך לביקש ממנו די של מלכות. שני אנשים היו בעיר אחת, אחד עשיר ואחד רעש. שם הוא מספר שהעשיר לקח את כבשת הרעש. זה דין שהמלך צריך לקבוע. והמלך אמנם, דוד אמר, בין מוות האיש העולמות שלפי דין תורה, מי שגנב אולי חייב לשלם, אבל לא דין מוות. מכאן שלמלך יש עניין לרסן את המושפטים בעם ולדאוג שהצדק ייראה, וכך כותב הרמב״ם בלכות מלכים, שהמלך שובר זרועות רשעים. אם כך, התפקיד של המלך הוא ראייה לאומית ולא רק ראייה פרטית. לכן הוא זקוק לספר תורה חדש. הכוונה היא ללמוד איך רוח התורה ראוי לתקן תקנות ולסדר את ענייניה כלל ולא רק להיות צמוד לחיי הפרט. זה לא השולחן ארוך שיש לכל אחד ואחד. המלך יש שולחן ארוך נוסף על השולחן ארוך האישי, שולחן ארוך לאומי שעדיין לא כתוב בשום שולחן ארוך שיש לנו. הסיבה לזה, אלפיים שנה היינו בגלות. לא הייתה לנו ארץ, לא הייתה לנו צורה של עם, לא היה צבא, לא כלכלה שלנו, היינו תחת שלטון של גויים. הם קבעו את הכל. וכעת חזרנו לארץ. עכשיו הגיע הזמן לכתוב ספר תורה חדש. ספר שנוביע לענייני האומה. מה האחריות של האומה כלפי לומדי התורה? איזה אחוז של עם יכול ללמוד תורה? איזה חלק של עם ראוי לגייס לצבא? מי אלה שפטורים מהצבא? מה עם מלחמת מצווה? מה עם מלחמת רשות? איך מסדרים את ענייני הכלכלה, התקשורת? איך צריך להיות הכל על פי התורה? האם ייתכן שהחופש האישי של האדם יציר לו לבזות את קודשי ישראל? זה מפורש שלא. אנחנו בארץ ישראל, ארץ שהיא קדושה. ארץ שנבנתה כדי לשמור את ערכי העם היהודי של אלפי שנים. לא ייתכן שבארץ הזאת יהיו צמונות של פורנוגרפיה או עבודה זרה שיהיו ברחובות. זה לא ארץ ישראל. ארץ ישראל צריכה את מבני משפטים מתאים לה, מתאים לארץ קדושה. ואולי זאת הסיבה שעומדת מאחורי כל המאבק על המשפט האם אנחנו רוצים להיות מדינה יהודית או מדינה ככל הגויים רק שפה מדברים בעברית. אבל אין לה רבנות מה להגיד, אין לה ערכים של התורה. אפשר לא ללמוד תורה בארץ ישראל. התורה זה לא מקצוע, חשוב במשחד הפינוך. הרבה הרבה שאלות. מצד שני, מה עושים עם חלק מהעם שהוא עדיין בא עם התרבות של הגויים ולא מבין את כל הצרכים הראויים לעם ישראל. חלק מהעם אחרי אלפי שנים לא יסזיק מעמד ובלה לתוכו הרבה מהתרבות של הגויים. איך מסדרים את כל זה? האם אפשר לוותר על החלק הזה של העם? כלומר אנחנו הולכים עם הראש בקיר ומתעלמים מאותו חלק של העם. יהיה מה שיהיה, יגידו מה שיגידו. איך צריך לשמור על הבריאות הלאומית שלנו? אנחנו כעת מקובצים מאלפי שנים ומהרבה ארצות וצריך לעבוד בסום שכל איך לבנות את העם מחדש בצורה בריאה. לא בדרך שתסתור את הערכים שלנו, אבל בינתיים עוד אי אפשר לקדם. כל דבר ודבר שראוי לחפילה להיות לעם ישראל, לעם קדוש. את ההכנה לראייה הזאת הכין בדורנו הרב קוק זה צל שהוא כמו מלך הכין דרך של ראייה לאומית של התורה, של העם, במצב המסובך, במצב המורכב שלו איך להתייחס, איך לראות את הגישה הנכונה. הוא זה שדאג להקמת הרבנות הראשית. לא ייתכן שתהיה מדינה יהודית בלי רבנות ראשית לידה שהיא מטבעה לה את הדרך ואת הגבולות מה מתאים לממשלה היהודית בין אם הממשלה דתית בין אם הממשלה הלא דתית. יש גבולות מסוימים לשמור על המינימום של עם יהודי, עם ישראל עם שהזיקה שלו לתורה היא זיקת חיים. זאת הייתה עבודת החיים של הרב קרוב זטל שביום ראשון יחול יום הזיכרון ל-88 שנים שעזב אותנו אבל הוא השאיר מורשת כתובה נפלאה ונהדרה עוד לפני למעלה מ-100 שנים בזמן שמדינת ישראל הייתה עדיין חלום והוא כבר ראה את הדברים והבין שאת הבעיות שעלולות להיות שאנחנו היום רואים אותם בעינינו ואחריו מורינו הרב צבי עודקוב זטל שפיתח וברר את תורת אביו היא זכרם ברוך והלימוד של דבריהם בימים אלו הוא נחוץ לנו כחמצן לנשימה ייתן השם וזיכרונו ואורו הגדול יאיר עלינו ועל כל ישראל ובמראה ובמנוחה נזכה לשלום בית של העם היהודי על מנת שהיא ייבנה העם היהודי כמו שראוי להיות לעם ישראל אמן כנעירתו שבת שלום, חודש טוב לכל בית ישראל